#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. א נקט כוס יין ופתח על דעת שיכר וסיים ביין, נקט של שיכר ופתח על דעת יין וסיים בשיכר, בברכות ק&quot;ש חתם ביום בשל לילה ולהיפך, אכל תמרים ופתח בשל לחם וסיים בשל תמרים ולהיפך האם יצא ידי חובתו?	"פתח על דעת שיכר&nbsp;&nbsp;דהיינו שהכל וסיים ביין, ודאי יצא, שגם אם היה מסיים בשהכל יצא.<p dir=""rtl"">פתח על דעת יין וסיים בשהכל, לא נפשט (והלכה נקטו הפוסקים להקל מספק).</p><p dir=""rtl"">בברכות ק&quot;ש הכל לפי החיתום, ואין מכאן ראיה לרישא, שכאן גם מתחילת הברכה מזכיר מידת יום בלילה ומידת לילה ביום.</p><p dir=""rtl"">בתמרים כיון שהם זנים אף אם היה מסיים בשל לחם היה יוצא, ולכן ודאי שיצא ידי חובה, אבל להיפך זה כשאלה בשיכר.</p><p dir=""rtl"">(רש&quot;י ביאר את השאלה כשהתחיל על דעת דבר מסוים וכו', אבל הרי&quot;ף ביאר, שחתם בשל יין, ולאחר שסיים חזר ואמר שהכל וכד')</p>"	ברכות יב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. ב מי שלא אמר אמת ואמונה ערבית ואמת ויציב שחרית האם יצא ידי חובתו, ומנין?	אמר רבה בר חיננא סבא שלא יצא, דכתיב &quot;להגיד בבקר חסדך ואמונתך בלילות&quot;.	ברכות יב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב. ג כשהוא כורע בברכות כיצד כורע ומנין?	"אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב המתפלל כשהוא כורע כורע בברוך וכשהוא זוקף זוקף בשם, אמר שמואל מאי טעמא דרב דכתיב &quot;ה' זוקף כפופים&quot;<p dir=""rtl"">רב ששת כי כרע כרע כחיזרא כי קא זקיף זקיף כחיויא.</p>"	ברכות יב.		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: א בעשרת ימי תשובה כיצד חותם בברכת הא-ל הקדוש והשיבה שופטנו?	רבה בר חיננא סבא בשם רב וכן דעת רבה וכן הלכה, אומר המלך הקדוש והמלך המשפט, רבי אלעזר אומר שאפ' אמר הא-ל הקדוש יצא דכתיב &quot;ויגבה ה' צבאות במשפט והא-ל הקדוש נקדש בצדקה&quot; מתי גובה במשפט בעשרת ימי תשובה, רב יוסף אמר האל הקדוש ומלך אוהב צדקה ומשפט.	ברכות יב:		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"יב: ב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חברו ואינו מבקש מה נקרא ומנין, ומה יעשה אם החולה ת&quot;ח ומנין?<p dir=""rtl"">מנין שכל העושה דבר עבירה ומתביש בו מוחלין לו על כל עונותיו?</p>"	"אמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל שאפשר לו לבקש רחמים על חבירו ואינו מבקש נקרא חוטא שנאמר &quot;גם אנכי חלילה לי מחטא לה' מחדול להתפלל בעדכם&quot;. אמר רבא אם ת''ח הוא צריך שיחלה עצמו עליו, דכתיב &quot;ואני בחלותם לבושי שק וגו'.<p dir=""rtl"">ואמר רבה בר חיננא סבא משמיה דרב כל העושה דבר עבירה ומתבייש בו מוחלין לו על כל עונותיו, שנאמר &quot;ויאמר שמואל אל שאול למה הרגזתני להעלות אותי ויאמר שאול וכו'&quot; ואלו אורים ותומים לא אמר, מפני שהרג את נוב עיר הכהנים, ונמחל לו דכתיב &quot;מחר אתה ובניך עמי&quot; במחיצתי, ורבנן אמרי דכתיב &quot;והוקענום לה' בגבעת שאול' יצא בת קול ואמרה 'בחיר ה'&quot;.</p>"	ברכות יב:		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: ג למה רצו לקבוע פרשת בלק בק&quot;ש ולמה בסוף לא קבעוה?</p><p dir='rtl'>ולמה קבעו פרשת ציצית?	רצו לקבוע פרשת בלק דכתיב ביה &quot;כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו&quot;, ולהגיד רק את זה א&quot;א שכל פרשה שלא פסקה משה אנן לא פסקינן לה. הטעם שלא קבעו כל הפרשה, מפני טורח ציבור.</p><p dir='rtl'>פרשת ציצית קבעו שיש בה ה' דברים, מצות ציצית דכתיב &quot;ועשו להם ציצית&quot;, יציאת מצרים דכתיב &quot;אני ה' אלקיכם וכו', עול מצות &quot;וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה'&quot;, ודעת מינים &quot;אחרי לבבכם&quot; זה מינות, הרהור עבירה דכתיב &quot;אחרי עיניכם&quot; והרהור ע&quot;ז דכתיב &quot;אשר אתם זונים אחריהם&quot;	ברכות יב:		א' פרק
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	יב: ד האם גבי יציאת מצרים, יעקב, אברהם, שרה, כשנשתנה נשתנה לגמרי או שעדין הראשון קים? </p><p dir='rtl'>הקורא לאברהם אברם, לישראל יעקב ולשרה שרי, האם עובר בעשה ובלאו ומדוע?	גבי יציאת מצרים, בן זומא אמר שישכח לגמרי, ולכן דרש &quot;כל ימי חייך&quot; להביא הלילות, אבל חכמים דורשים לרבות גם ימות המשיח, ואף דכתיב ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה וכו' לא שיעקר לגמרי אלא שיציאת מצרים תהיה טפילה.</p><p dir='rtl'>אברם בתחילה מלך על ארם ואח&quot;כ אברהם על כל העולם, וכל הקורא שמו אברם עובר בעשה דכתיב &quot;והיה שמך אברהם&quot; ור' אלעזר אומר שעובר בלאו שנאמר &quot;ולא יקרא עוד שמך אברם&quot; אבל לספר מה שהיה שקראו לו אברם מותר.</p><p dir='rtl'>יעקב אף שנשתנה שמו לישראל נשאר שם יעקב, כדכתיב &quot;ויאמר אלוקים לישראל במראות הלילה ויאמר יעקב יעקב&quot;.</p><p dir='rtl'>שרי בתחילה על אומתה ואח&quot;כ שרה על כל העולם, אבל אין עוברים בעשה, שרק לאברהם אמר רחמנא שלא יקרא לה שרי.	ברכות יב:		א' פרק
